לשכת הערעורים המורחבת (EBA) במשרד הפטנטים האירופי (EPO) נתנה פסק דין משמעותי, G 1/23, המשנה באופן מהותי את האופן שבו אמנות קודמת מוערכת במסגרת דיני הפטנטים האירופיים. החלטה גורלית זו מרחיבה את ההגדרה של אמנות קודמת, עם השלכות מרחיקות לכת על עסקים ועל אסטרטגיות קניין רוחני בכל התחומים הטכניים.
פרשנות מחודשת של סטנדרטים לאמנות קודמת
בעבר, על פי הנוהג במשרד הפטנטים האירופי כפי שפורט ב-G 1/92, מוצר שהיה זמין לציבור נחשב לאמנות קודמת רק אם ניתן היה לנתחו ולשכפלו על ידי אדם בעל כישורים מתאימים. עמדה זו לעיתים הוציאה מכלל זה מוצרים מורכבים או בעלי מבנה עלום, אף אם היו זמינים מסחרית.
פסק הדין G 1/23 מבטל פרשנות זו. לשכת הערעורים המורחבת קובעת כעת כי כל מוצר שהונגש לציבור – באמצעות מכירה, הפצה או אמצעים אחרים – נחשב לאמנות קודמת מכוח סעיף 54(2) לאמנה האירופית לפטנטים (EPC). יתר על כן, כל מידע טכני הניתן לגזירה ממוצר כזה, בין אם באמצעות תכונות ניתנות למדידה ובין אם באמצעות מאפיינים ניתנים לתצפית, חייב להילקח בחשבון בעת הערכת חידוש ושלבי המצאה.
שינוי זה מבטל את המושג של "מקלטים סודיים בטוחים", כלומר שאם מוצר נמכר לציבור, אפילו עם פרטים טכניים מוגבלים או שלא פורסמו, הוא יכול כעת לערער על החידוש או על שלבי ההמצאה של פטנט שהוגש מאוחר יותר. פרשנות מחודשת זו מקרבת את הדין האירופי להיבטים מסוימים של דוקטרינת "מחסום המכירה" (on-sale bar) בארה"ב מכוח 35 U.S.C. § 102, תוך שמירה על הבדלים ייחודיים, כגון המיקוד הבלעדי באירופה על מוצרים הנגישים לציבור והיעדר תקופות חסד הקיימות בדין האמריקאי.
השלכות רחבות יותר על פני תחומים טכניים
השפעתו של G 1/23 משתרעת על מגוון רחב של תחומים טכניים:
טכנולוגיה עילית ותרחישי "קופסה שחורה"
בענפים כמו פרמצבטיקה או ביוטכנולוגיה, שבהם הרכבים עשויים להיות קשים לאיתור, G 1/23 מבטיח שמוצרים משווקים יכולים לשמש כאמנות קודמת. לדוגמה, אלגוריתם מוגן בפטנט המשובץ בהתקן מסחרי עשוי להתמודד עם אתגרים אם התנהגות ההתקן חושפת באופן מובנה את פלט האלגוריתם.
תוכנה ואלקטרוניקה
בפיתוח תוכנה, התקן משווק עשוי לצפות המצאה או להפוך אותה למובנת מאליה בהתבסס על הפונקציונליות שנחשפה. אנשי מקצוע חייבים כעת לשקול גם את קוד המקור וגם את ההתנהגויות הנצפות בעת הערכת שלבי המצאה.
ניצול שימושים קודמים בהתנגדויות/הליכים משפטיים
מתנגדים לפטנטים ובעלי דין בהליכים משפטיים צריכים לשקול מכירות או שימושים קודמים במוצרים בעת ערעור על תקפותו של פטנט. גם אם ההרכב המדויק של מוצר אינו ידוע, ניתן להשתמש בכל תכונה הזמינה לציבור כדי לטעון לחוסר תקפות. ראיות כגון ניתוחי מעבדה, תצהירים או ספרות מוצר מתוארכת יהיו קריטיות לקביעת אמנות קודמת.
החלטה זו מטילה גם ספק בפטנטים שניתנו בעבר על בסיס הפרשנות שנדחתה כעת של G 1/92. פטנטים שהסתמכו על כך ששימוש קודם ייחשב כלא-מאפשר (non-enabling) עשויים כעת להתמודד עם בדיקה מחמירה יותר.
סיכום
G 1/23 מייצג שינוי משמעותי בדיני הקניין הרוחני באירופה, מרחיב את היקף האמנות הקודמת ומציב אתגרים חדשים עבור מגישי בקשות לפטנטים ואנשי מקצוע בתחום. הוא מדגיש את החשיבות של שקיפות בשיווק מוצרים ומאיר את נקודות התורפה הפוטנציאליות של פטנטים שניתנו בעבר בפני אתגרים המבוססים על שימוש קודם.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והמוצרים הופכים למורכבים יותר, הישארות מעודכנת בהתפתחויות משפטיות כמו G 1/23 תהיה חיונית עבור חברות הנווטות בנוף המתפתח ללא הרף של זכויות קניין רוחני.